פסק-דין בתיק ת"א 7354-07

התובעים רכשו דירה מהנתבעים ובהסכם הרכישה הוסכם שהנתבעים יתקנו ליקויים המצויים בדירה, שעל קיומם ידעו והצהירו, ובהם ליקויי רטיבות. לטענת התובעים, הליקויים לא תוקנו כנדרש, ומכאן תביעתם לפיצוי כספי עבור תיקון הליקויים, פיצוי מוסכם על-פי הקבוע בהסכם, ופיצוי בגין נזקים עקיפים ועוגמת נפש. כן מבקשים הם החזר עבור הוצאותיהם.

מנגד טוענים הנתבעים שהם אינם אחראים לתיקון הליקויים שנתגלו, מאחר שהליקויים שפורטו בהסכם המכירה תוקנו. לטענתם, בכל מקרה, אין התובעים זכאים לפיצוי המוסכם בנוסף על פיצוי בגין הליקויים, מאחר שהדבר מהווה כפל פיצוי, וכך גם אינם זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש.

א.         קיצור העובדות ורקע דיוני

2.         בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 18.7.2003, רכשו התובעים מהנתבעים דירה באפרת. קודם לחתימה על ההסכם, הבהירו הנתבעים לתובעים שבדירה יש שלושה מוקדי רטיבות ושאת החדר הצמוד לסלון הדירה, בנו הם ללא היתר לבנייתו. במסגרת ההסכם הצהירו התובעים שניתנה להם הזדמנות לבדוק את הדירה וכי הם מוותרים על זכותם לטעון טענת אי התאמה או טענה ביחס לפגם בדירה. הנתבעים מצדם התחייבו לתקן את הפגמים שהיו ידועים להם עד מועד מסירת הדירה, שנקבע שיחול ביום 15.8.2003 (סעיף 3.01 בהסכם).

הסעיפים הרלוונטיים לעניין זה בהסכם הם אלו:

2.01      הקונים מצהירים ומאשרים כי קודם לחתימת הסכם זה ניתנה להם הזדמנו לבדוק את הדירה וכי הם מצאו מתאימה וראויה למטרותיהם לשביעות רצונם, והם מוותרים בזאת על זכותם לכל טענת אי התאמה או ברירה מחמת מום או פגם בדירה, למעט טענות בגין מום או פגם נסתרים.

2.02      המוכרים מצהירים כי למיטב ידיעתם אין פגם ו/או מום נסתר כלשהו בדירה וכי לא קיימת בעיית רטיבות כלשהי בדירה, למעט הליקויים המפורטים בסעיף 3.03 שלהלן אשר המוכרים מתחייבים לתקן על חשבונם.

3.03      המוכרים מתחייבים עד למועד מסירת החזקה בדירה לקונים לבצע בדירה את העבדות הבאות, ועל חשבונם בלבד: לבצע תיקון ואיטום שימנע את הרטיבות הקיימת ב-3 חדרים, להחליף את הקרמיקות המפוצצות בחדר האמבטיה, לסייד את תקרת חדר האמבטיה, להתקין גדר בכניסה לרחבה שלפני הדירה, לתקן את התריסים בדירה וכן מתחייבים המוכרים לתקן כל מום שיתגלה בדירה"

3.         הנתבעים שכרו את שירותיו של מי שהיה קבלן המשנה שבנה בפועל את הבניין, ועל-פי הסכמה שהייתה מקובלת על שני הצדדים באשר לעבודות שאותן יש לבצע, בוצעו עבודות התיקון. הגם שכאמור, התובעים אמורים היו להיכנס לגור בדירה רק בחודש אוגוסט 2003, הנתבעים אפשרו לתובעים להקדים את כניסתם לדירה, וכך נמצא שהעבודות בוצעו בעת שהתובעים כבר גרו בדירה.

כשנתיים לאחר מועד מסירת הדירה לתובעים, ביום 14.6.2005, פנו הם לראשונה אל הנתבעים בטענה שבדירה רטיבויות. לאחר חילופי התכתבויות בעניין זה, הגישו התובעים את תביעתם ביום 20.6.2007, שבו תבעו סעד כספי בסך של 120,000 ש"ח, לפי הפירוט הבא: 45,000 ש"ח עבור תיקון הליקויים, 10,000$ פיצוי מוסכם בשל הפרת ההסכם בהתאם לסעיף 8.02 בהסכם, ופיצוי בגין עוגמת נפש ונזקי רכוש בסך של 30,000 ש"ח. כתב ההגנה הוגש ביום 6.9.2007 וביום 18.9.2007 הגישו התובעים כתב תשובה.

4.         בישיבת קדם המשפט הראשונה, שהתקיימה ביום 12.2.2008 בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, מונה מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס הבניין מר עמנואל סומר (להלן - המומחה), כדי לבדוק את טענות התובעים. המומחה התבקש לחוות את דעתו בארבעה נושאים: האם ישנן בעיות רטיבות לפי סעיף 3.03 בהסכם; אם ישנן בעיות רטיבות, מה מקורן, מה דרוש לתיקונן, ומה עלות התיקון; עלות התקנת גדר בהתאם להסכם; האם ישנן בעיות בתריסים, מה התיקון הדרוש ועלותו.

יוער כבר עתה, כי מאז שניתנה ההחלטה על מינוי המומחה, ומשך כל התנהלותה של התובענה, הוגשו מטעם התובעים בקשות והודעות רבות - רבות מאד - בעניינים שונים הקשורים בחוות-דעתו של המומחה. לא ראיתי צורך לפרט את כולן, ולהלן נעמוד רק על עיקרי הדברים הרלוונטיים.

5.         ביקורו הראשון של המומחה בדירה נערך ביום 29.4.2008, וחוות-דעתו הראשונה ניתנה ביום 29.5.2008. בעקבות חוות הדעת הראשונה הגישו התובעים ביום 14.7.2008 כתב תביעה מתוקן, שבעקבותיו הוגש ביום 2.10.2008 כתב הגנה מתוקן, ולאחריו הגישו התובעים ביום 13.11.2008 כתב תשובה מתוקן.

בקדם משפט נוסף שהתקיים בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל ביום 29.12.2008 ובהסכמת הצדדים, התבקש המומחה לשוב ולבדוק את הדירה ולחוות את דעתו בשלוש שאלות אלו: האם קיימות בעיות רטיבות בדירה, בין בחדרים שנבדקו ובין בחדרים אחרים; האם קיימות בעיות עיבוי בחדרים שלא נבדקו בביקור הראשון שערך המומחה; ככל שיימצאו בעיות רטיבות או עיבוי, התבקש המומחה לפרט את מקורן, מה דרוש תיקון, מה עלויות התיקון ואם הדבר אפשרי, אזי התבקש המומחה לקבוע ממתי קיימות בעיות אלו.

ביקורו השני של המומחה בדירה נערך ביום 1.3.2009, וחוות-דעתו השנייה ניתנה ביום 29.3.2009.

ביום 20.7.2009 הגישו התובעים שאלות הבהרה למומחה, ובהתאם להחלטת בית המשפט הוגשו תשובותיו של המומחה ביום 2.11.2009.

6.         ביום 10.2.2010 הגישו התובעים בקשה להחלפת המומחה, ובהתאם להחלטת כבוד השופט בן-עטר ז"ל הוגשה תגובת התובעים ביום 24.3.2010. סמוך לאחר הגשת תגובה זו, הועברה התובענה להמשך שמיעתה לפניי. בהחלטה מיום 31.3.2011 נדחתה הבקשה להחלפת המומחה.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 22.4.2010 שב בא-כוח התובעים על טענה שטען קודם לכן בכתב, שלפיה על המומחה לבדוק בין השאר גם את המרזבים בבניין שבו מצויה הדירה. בהחלטה מאותו יום התבקש הוא להודיע באיזו משתי אפשרויות הוא בוחר, שעיקריהן הן: פניה למומחה להשלים את חוות-דעתו תוך התייחסות לנושא המרזבים, ולאחריה יסכמו הצדדים את טענותיהם ופסק הדין יינתן לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. לחלופין, קביעת מועד קרוב לשמיעת הוכחות, וקביעת מועדים להגשת תצהירי הצדדים והתובעים יוכלו להגיש חוות-דעת מומחה מטעמם.

בעקבות הודעת התובעים מיום 17.5.2010 ניתנה החלטה באותו יום, שבה התבקש המומחה להתייחס לנושא המרזבים, כאמור באותה החלטה. ביום 15.6.2010 הודיע המומחה, שנושא המרזבים הוא עניין חדש שבדיקתו לא התבקשה קודם, המצריך עריכת בדיקות שאין באפשרותו לבצע. בכל מקרה, הוסיף, כי בבדיקות שערך "לא היה כל ממצא העשוי להעיד על ליקוי במרזבים".